מיתוסים נפוצים במחלות לב

 

 

רקע

כ- 17,000 חולים סובלים מאירוע לב מדי שנה בישראל. בזמן התקף לב קריש דם סותם עורק כלילי וכתוצאה מכך תאי

שריר הלב באזור המקבל דם מעורק זה נפגעים. מתחיל נזק לשריר הלב ונפגע תפקודו. עוצמת הפגיעה תלויה במשך זמן

החסימה. ככל שהחסימה ממושכת יותר, הנזק לשריר הלב גדול יותר, עד כדי אי ספיקת לב, או מוות. ישנם גורמי סיכון אשר

אחראיים על התפתחות טרשת עורקים או חסימות העורקים, ביניהם: גיל - עם השנים עולה הסיכון לאירועי לב, ומין – בגברים

מחלת לב מופיעה בגיל צעיר יותר. גורם סיכון נוסף הוא מחלה משפחתית, כאשר אב מתחת לגיל 45 או אם מתחת לגיל 55

לקו בבעיות לב, סיכון הילדים לחוות גם הם אירוע לב גדול יותר

.

ישנם גורמי סיכון הניתנים לשינוי: עישון, יתר לחץ דם, השמנה,חוסר פעילות גופניתסוכרת והפרעות בשומני הדם,

בעיקר רמות גבוהות של כולסטרול רע (LDL). ככל שגורמי הסיכון רבים יותר, כך גדל הסיכון ללקות במחלות לב,

בכללן להתקף לב. הנה כמה מיתוסים אודות המחלה הנפוצה, והאמת שמאחוריהם.


 

 

מיתוס 1: נשים כמעט ולא לוקות בהתקפי לב

 

לא נכון. המודעות למחלת לב כגורם תחלואה ותמותה בנשים אינו מוכר לציבור הרחב. ההערכה היא כי רוב הנשים חוששות

כיום מסרטן. אולם אחד מגורמי המוות המרכזיים בנשים בישראל מחלת לב עקב היצרויות בעורקים הכלילים. רק לשם ההשוואה,

בעולם וגם בישראל מספר הנשים הנפטרות ממחלות לב, זהה למספר הנשים הנפטרות מכל סוגי הסרטן גם יחד, עד כדי כך

שאחת משתי נשים מתה כתוצאה מבעיה הקשורה בלב. עם זאת, נשים לוקות באירועי לב בגיל מבוגר יותר לעמת גברים,

התסמינים שלהן פחות מאפיינים תסמינים טיפוסיים של אירועי לב, ולכן בישראל ובעולם ישנה נטייה להאמין במיתוס הזה.

מיתוס 2: הטיפול בנשים ובגברים באירוע לב הוא זהה

 

לא נכון. הטיפול באירוע לב בקרב נשים שונה מזה שגברים. נשים לוקות בליבן באופן יחסי בגיל מאוחר יותר לעומת גברים,

ולרוב הן סובלות ממחלות רקע נוספות, יותר מגברים. לפיכך, נשים מטופלות פחות בפעולות פולשניות כגון צנתורים, השתלת

תומכנים (סטנטים) וניתוחי מעקפים, גם מכיוון שלנשים עורקים קטנים יותר מאלו של גברים. בשל כל אלו, לרוב הטיפול

באירועי לב בקרב נשים מורכב בעיקרו מטיפולים תרופתיים.

מיתוס 3: מעשנים מתים יותר מהתקף לב

 

לא נכון. בקרב מטופלים שמעשנים, שיעור התמותה כתוצאה מהתקפי לב נמוך מאלו שאינם מעשנים, אך ההסבר טמון בגילו

של אדם בעת התקף הלב. כך, בעוד שבקרב האוכלוסיה הרגילה, שאינה מעשנת, הגיל הממוצע להתקפי לב הוא בסביבות 65,

מעשנים לוקים בלבם מוקדם יותר (בסביבות גילאי ה-50). הסיכון לתמותה מאירוע הלב בגיל צעיר נמוך יותר ולכן אחוזי התמותה בקרב מעשנים כתוצאה מאירוע לב נמוך יותר. עם זאת, כתוצאה מכך, מעשנים שלקו בליבם בגיל צעיר יחסית יצטרכו להתמודד לכל משך חייהם עם תפקוד לבבי מופחת כתוצאה מאירוע הלב.

מיתוס 4: מאכלים ירוקים מעלים סיכון להתקפי לב

 

לא נכון. לאכילת ירקות ירוקים יש השפעה על ספיגה של טיפולים מדללי דם בגוף, ומכאן המיתוס. עם זאת, אם שומרים על תזונה קבועה הכוללת אכילה במידה קבועה של ירקות ירוקים, ואיזון הטיפול במדדלי דם בהתאם, לא אמורה להיות השפעה על ספיגת התרופה בגוף. במילים אחרות - אין למנוע אכילת מאכלים לפי צבעם במטופל המקבל תרופות לדילול הדם.

מיתוס 5: אנו עלולים ללקות בהתקף לב בעיקר בערב

 

לא נכון. רוב התקפי הלב מתרחשים דווקא בשעות הבוקר, כאשר הגוף מפריש באופן טבעי סטרואידים. הסטרואידים גורמים למספר פעולות בגוף, ביניהן קרישיות יתר, והדבר עלול להשרות התכווצות של כלי הדם. שני תהליכים אלו עלולים להפחית זרימת דם בעורק וכך להגדיל הסיכון לחוסר חמצן לשריר הלב.

מיתוס 6: לפי מדידת הדופק ניתן לאבחן התקף לב

 

לא נכון. התקף לב מאובחן על ידי תסמינים המתבטאים בלחץ מורגש בבית החזה, עם או ללא הקרנה ללסת התחתונה, ליד שמאל או לגב, עם או ללא קוצר נשימה, הזעה או בחילה. האבחנה נעשית בעזרת איתור שינויים בפעילות החשמלית של הלב בעזרת מכשיר אק"ג, כאשר נחסם עורק מופיעים שינויים בפעילות החשמלית של שריר הלב.

מיתוס 7: אחרי התקף לב אשאר נכה לכל החיים

 

לא נכון. רוב החולים חוזרים לאחר התקף לב לחיות כרגיל. עם זאת, הבעיה טמונה דווקא בחזרה לשגרה ובחוסר המודעות לצורך בשינוי אורח החיים ובטיפול תרופתי לאחר אירוע הלב. כ- 80% מהלוקים באירוע לב מקבלים המלצות להמשך טיפול תרופתי. עם זאת, ההערכות הן כי כ-15% בלבד מהם דבקים באורח חיים בריא ובטיפול התרופתי בשנה שלאחר אירוע הלב. בשל חוסר מודעות זו, אותם חולים נחשפים לסיכון מוגבר לחוות התקף לב נוסף ואף לתמותה. כך, מספר אירועי הלב החוזרים בתוך שנה הוא גבוה משמעותית ועומד על כ- 1,800 אירועי לב בחודש הראשון לאחר התקף הלב, ובסה"כ כ- 3500 מטופלים לוקים בהתקף לב חוזר בתוך שנה מהאירוע הקודם.

ידוע כי כ-10% מהלוקים באירוע לב יסבלו מאירוע לבבי חוזר או תמותה בתוך חודש, וניתן להעריך כי הסיכון מוכפל לאחר שנה מרגע האירוע. שינוי באורח החיים הנדרש כולל שמירה על לחץ דם מאוזן, הקפדה על פעילות גופנית מתונה שיש בה כדי לשפר את רמות השומנים בדם, שמירה על תזונה נכונה והפחתה בצריכת שומנים רווים, הפסקת עישון לצד התמדה הטיפול התרופתי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כל הזכויות שמורות לאריאל רוגין ©

 

חוות דעת מומחה לב , חוות דעת, חוות דעת רפואית , ייעוץ לב , ייעוץ קרדיולוגי , רופא לב, חיפה , רופא לב חיפה , מרפאה , מרפאה פרטית , מרפאה חיפה , מרפאה פרטית חיפה, ייעוץ רפואי , ייעוץ קרדיולוגי חיפה , חוות דעת לב , חוות דעת קרדיולוג , חוות דעת רפואית קרדיולוג, ייעוץ קרדיולוגי, קרדיולוג מומלץ חיפה , קרדיולוג מומלץ בצפון, קרדיולוג ממולץ.

חוות דעת מומחה לב , חוות דעת, חוות דעת רפואית , ייעוץ לב , ייעוץ קרדיולוגי , רופא לב, חיפה , רופא לב חיפה , מרפאה , מרפאה פרטית , מרפאה חיפה , מרפאה פרטית חיפה, ייעוץ רפואי , ייעוץ קרדיולוגי חיפה , חוות דעת לב , חוות דעת קרדיולוג , חוות דעת רפואית קרדיולוג, ייעוץ קרדיולוגי קרדיולוג מומלץ חיפה , קרדיולוג מומלץ בצפון, קרדיולוג ממולץ.